פסק-דין בתיק ע"פ 1/08

המערער, יחד עם חבורה שכללה עוד ארבעה שותפים, הגיע ביום 26/12/06, סמוך לחצות הליל, למוסך בעפולה. החבורה נכנסה לחצר המוסך, לאחר שטיפסה על הגדר המקיפה אותה, וחיבלה בפנסים האוטומטיים שהאירו את החצר. השותפים טיפסו על סולם, שברו סורגים שהיו מותקנים במקום, והתפרצו לתוך המוסך, והכל במטרה לגנוב מתוכו.

המערער יחד עם שותפיו, פרצו לשלושה כלי רכב, שחנו במוסך, וגנבו מתוכם חפצים שונים. בנוסף, גנבו כלי עבודה מהמוסך, לרבות דיסקים לחיתוך, מקדחה, מכונת פוליש ווקס לרכב, ומאוחר יותר מכרו חלק מהגניבה תמורת כסף.

ב - 27/12/06 שעה 04.00, בהמשכו של אותו לילה, נסעו המערער ושותפיו למגדל העמק, שם התפרצו לרכב נוסף וגנבו מתוכו מערכת רדיו דיסק ושני רמקולים.

בית המשפט קמא, (כב' ס. הנשיא, השופט ג' אזולאי), הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של פריצה לבנין שאיננו דירה, פריצה לרכב וגניבה מרכב. כמו כן, הורשע המערער, באישום שצורף לפי בקשתו, שעניינו, החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי, לאחר שהמערער הודה כי החזיק יחד עם אחר 10.47 גרם סם מסוג קנבוס ו - 4.43 גרם חשיש.

בית המשפט קמא דן את המערער, לאחר ששמע טיעוני הצדדים, וקיבל תסקיר שרות המבחן, ל - 8 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 ש"ח.

עוד ראוי לציין, כי המערער הודה בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בת.פ. 1317/07 (שלום נצרת), לאחר שכתב האישום תוקן. הצדדים הצהירו  בפני בית המשפט קמא כי הוסכם שהטיעון לעונש יהא פתוח, אך באם התסקיר יהא חיובי, התביעה תגביל עצמה לטעון למאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, במידה והמערער ימצא מתאים, ואילו הסניגור יטען חופשי, גם לעניין ההרשעה.

על פי הסכמה זו, נשלח המערער לקבלת תסקיר שרות המבחן, אשר נתבקש להתייחס אף לעניין הרשעתו.

הערעור בפנינו הינו על חומרת העונש, אשר לגישת המערער, הינו מופרז לחומרה ואיננו נותן ביטוי לנסיבותיו האישיות של המערער, גילו הצעיר, הודאתו, עברו הנקי, מצבו הרפואי ומצבם הרפואי של בני משפחתו ולהמלצת שרות המבחן. כמו כן, הרחיב ב"כ המערער בטיעוניו, תוך התייחסות לעונשים שהוטלו על השותפים לעבירה, וביקש, בהתאם לעיקרון אחידות הענישה, לקבוע כי עונשו של המערער צריך היה להיות קל יותר, שכן עונשו איננו מידתי בהשוואה לעונשיהם של אחרים.

ב"כ המשיבה ביקשה להשאיר על כנו את גזר הדין, הפנתה לרף הענישה הנהוג בעבירות בהן הורשע המערער, ולעובדה כי מלכתחילה היה הסדר טיעון, ולו היה התסקיר בעניינו של המערער חיובי, היתה התביעה מגבילה עצמה לעונשים כפי שהוצהר עליהם.

בנוסף, אבחנה ב"כ המשיבה את גזרי הדין של השותפים, חלקם קטינים, וטענה כי העונש בסופו של דבר איננו חמור ואיננו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

דעתנו היא, כי דין הערעור להדחות, משלא מצאנו בגזר הדין חומרה מיוחדת, והוא אף נוטה לקולא, בהשוואה למדיניות הענישה הראויה בעבירות רכוש מסוג זה, אף בנסיבותיו של המערער.

מדובר בעבירות רכוש, אשר הפכו לנגע, הן מסיבות נזק רב לציבור, וקיים קושי למגרן ולתפוס את מבצעיהן, כל אלה מחייבים ענישה מרתיעה.

במקרה זה, מדובר בהתארגנות, בה נטלו חלק מספר שותפים, אשר פעלו יחדיו בכדי לפרוץ לבית עסק, וגרמו נזק, לא רק לבעליו של המוסך, ממנו גנבו ציוד עליו נסמכת פרסנתו, אלא גם לכלי רכב שחנו בתוך המוסך. השותפים המשיכו את מסע הפריצות, כאשר בדרכם חזרה פרצו לרכב נוסף.

כתב האישום בו הודה המערער איננו מבסס בדרך כלשהי את הטענה כי חלקו בביצוע העבירות היה קטן, או שונה משל חבריו.

עקרון אחידות הענישה הינו רק אחד משיקולי הענישה. בחינת גזר הדין בהשוואה לעונשים שהוטלו על שותפיו של המערער, איננה מלמדת כי עונשו חמור מן העונשים שהוטלו עליהם במידה המצדיקה הקלה בעונשו.

על אחד השותפים נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, וערעורו בפנינו נדחה (ע"פ 1299/07 מהראן נ. מדינת ישראל). אמנם למהראן היה עבר פלילי לא מכביד, אך הוא לא הורשע בעבירת הסמים, שצירף המערער, ובמקום זאת הורשע בעבירות רכוש נוספות.

שותף אחר, בלאל גרייב, נדון בבית המשפט השלום לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום שלא נפרשו בפנינו במלואן, בנוגע לפרשה זו וכן בעבירה של הספקת סמים, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים.

ביחס לאחד הקטינים שהיו מעורבים בפרשה, הוחלט לנקוט דרכי טיפול, והשיקולים שעמדו שם, אינם יכולים ללמד על העונש ההולם בעניינו של המערער. קטין נוסף נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה.

כל אחד מן השותפים נדון כפי חלקו בפרשה זו, בעבירות נוספות שצירף, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, ועונשו של המערער איננו מלמד על כך שבית המשפט החמיר עימו יתר על המידה ביחס לאחרים.